הרצאה זו מבקשת לבחון ולהמשיג את הזיקות ההדדיות השוררות בין שתי כלכלות גלובליות של כסף, זהויות, תשוקות וייצוגים: התיירות והתקשורת. למרות היחסים הקרובים בין שתי מערכות אלה, המצויות בחוד החנית של תהליכי גלובליזציה, מעט חומר התפרסם אודות הקשר המוסדי והרווחי ביניהן. הרצאה זו תתבסס על מקרה בוחן מפתיע, הכולל כתבות ודיווחים תקשורתיים הנוגעים לאיומי טרור כנגד תיירים ישראלים השוהים בחופי סיני. המדובר בכתבות שראו אור בעיתונות האלקטרונית והמודפסת בשנים 2004-2008, לאחר סדרת פיגוע הטרור בחופי סיני (לאחרונה, הפיצוצים בהילטון טאבה וב"ראס א-שטן", באוקטובר2004), ואשר מטרתן להרתיע תיירים ישראלים ולהניאם מלנפוש בחופים אלה. בהיקפן, במחזוריות אשר איפיינה אותן ובסגנונן, כתבות אלה ליבו רגש ציבורי לא מבוטל ודיון העוסק בסוגיות אזרחיות באמצעות המסגרת התיירותית. הכתבות מתבססות ברובן על התראות אשר פורסמו על-ידי המטלה ללוחמה בטרור, אולם הן אינו מוגבלות רק לפרסום ההתראה, אלא גם לדיווח ולהמלצה בנוגע לנופש בסיני.
בעזרת ניתוח המשלב התייחסות לתוכן, למבנה השיח, ולהיבטים מולטי-מודאליים של כתבות אלה ושל התגובות אליהן, נטען שלמרות שניתן לכאורה, לכנותן "אנטי-תיירותיות" בשל נושאיהן הרחוקים מההקשרים הרגילים של אתרי תיירות, ואולי אפילו סותרים אותם, הן עושות, למעשה, שימוש במשאבים סימבוליים מובהקים של מערכת התיירות. בראש ובראשונה הן עושות כן באותנטיזציה של ייצוגים, במתח בין תשוקה ואימה, בין מוכר ובין זר, ובדימויים חזותיים ממורחבים (spatialized). כתבות אלה מבטאות את נסיונותיהם של אמצעי התקשורת המודפסת והאלקטרונית בישראל, ואכן גם את יכולתם המוכחת, לעורר בצורה יעילה רגשות ציבוריים--במקרה זה רגשות מוחשיים של אימה ופחד. כך מהוות כתבות מעוררות אימה אלה מעין השתקפות מהופכת או הופכית של כתבות התיירות הרגילות, המלבות תשוקה צרכנית למרחב "אחר". אכן, מקרה בוחן זה מאפשר לבחון את אופני ייצוג ה"אחר" במרחבים המשותפים לו ולתייר, על האימה ועל הצד המושך שבו, בצורתו המקומית: האחר הערבי, ואופני מסגורו האוריינטליסטי הכפול: מבעד עדשות התיירות ודרך כתבות התקשורת.
ההרצאה מציעה שלשה צמתים של דיונים תיאורטיים: ראשית, תקשורת ותיירות מודרניות משחקות תפקיד מרכזי בתהליכי גלובליזציה, והבחינה של היחסים ביניהן בהקשר מקומי מהווה דוגמה מעניינת להיבטים מקומיים של תהליכים גלובאליים. שנית, כפי שנטען לעיל, ביסוד כתבות אימה אלה, הנקשרות לטענות ביטחוניות (המזכות אותן במקום בולט בעמודי השער של עיתונים ואתרי אינטרנט), נמצא הסכסוך הישראלי-ערבי, המלווה בהדים מקומיים (הסכסוך הישראלי-פלשתיני) ובהדים גלובליים (אל-קאעידה). הכתבות מציעות חיבור של דימויים מקומיים וגולובאליים לכדי יצירה של דימוי ניאו-קולוניאלי ואוריינטליסטי עוצמתי (ר' Stein, 2002; Noy & Cohen, 2005). לבסוף, בהרצאה זו נבחן לא רק את מבנה הכתבות עצמן אלא גם את הדיון הציבורי שהן מעוררות. זאת בעיקר באמצעות בחינת התגובות אליהן הן ביחס לכתבות עצמן (טוק-בקים), והן באמצעות פרסומים רבים אשר ראו אור בתקופה זו—אתרי בלוג, מכתבים למערכת—ואשר היוו חלק מדיון ציבורי. דיון זה מעלה סוגיות הקשורות באזרחות, ביחס בין הפרט ובין הכלל, מעלה שאלות הקשורות באזרחות: ביחס בין מוסדות המדינה וסמכותם ובין הפרט בהקשר תיירותי, וביחס בין הפרט והכלל בחברה הישראלית.
Noy, C., & Cohen, E. (Eds.). (2005). Israeli Backpackers and Their Society: A View from Afar. Albany: State University of New York Press. Stein, R. L. (2002). "First contact" and other Israeli fictions: tourism, globalization, and the Middle East peace process. Public Culture, 14(3), 515-543.