דגימה הנה תחום שלא זכה לתשומת לב מספקת בחשיבה הביקורתית וההבנייתית במחקר האיכותני, וזאת משום שהמושג "דגימה" מעלה אסוציאציות כמותניות ("פרוצדורות סטטיסטיות", וכיוצא באלה). עם זאת, אין מחקר אמפירי אשר אינו עושה שימוש כזה או אחר בדגימה לצורותיה, וזו מהווה את מבנה הקשר בין החוקר ובין השדה. בהרצאה זו ברצוני לבחון באופן ביקורתי ומדוקדק סוג דגימה פופולארי למדי בקרב חוקרות וחוקרים איכותניים, הקרוי "דגימת כדור שלג" (snowball sampling, או במקומותינו "חבר מביא חבר"). באמצעות ניתוח השימוש בשיטה זו במחקרים אחדים, אבקש להראות כיצד מהווה שיטה זו צורה דינאמית של ידע חברתי, וכיצד הדרך (ה"איך") אוצרת בתוכה לא מעט תובנות על נושא המחקר (על ה"מה"). לצורך כך אעזר בתפיסות אפיסטמולוגיות עדכניות, המפעילות דקונסטרוקציה של התפיסה המודרנית של ידע (knowledge) כדבר-מה סטאטי ומופשט, ואדון ב"ידע" מנקודת מבט תהליכית ודינאמית, המאירה את מהותו הגשמית של הידע ואת טבעו הנוצר בתוך מערכות (ה)קשרים ומערכי כוח (Derrida 1976; Urry 2002) . את הדיון בדגימה אקשור לשיטת מחקר רווחת נוספת והיא ראיון (interviewing), ואדון באינטראקציה המרתקת שבין הדגימה ובין הראיון, ובידע האינטראקציוני הנוצר בה (Noy 2007).